פסק-דין בתיק עת"א 1763-07-12

העותר נדון ל- 14 חודשי מאסר בגין עבירות כלכליות של הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 1.5 מיליון ש"ח, עבירות שבוצעו על פני תקופה של שנתיים. עם חלוף שני שליש מתקופת מאסרו פנה העותר בבקשה לשחרור מוקדם, ולאחר שבקשתו נדחתה הוגשה העתירה שבפנינו.

בא כח העותר סבור כי החלטת הועדה איננה סבירה מאחר ומדובר במאסר ראשון של מי שלקח אחריות על מעשיו, מעשים שאין בהם חומרה מיוחדת. עוד מצא בא כח העותר טעויות שונות בהחלטת הועדה וסבור כי יש מקום להתערב בקביעה כי העותר, במידה וישוחרר עלול לסכן את הציבור.

הכלל הוא כי אין להסיר זכות קנויה לשחרור על תנאי וכי עליו מוטל הנטל  לשכנע כי הוא ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו לא יכול לסכן את שלום הציבור. ובענייננו שקלה הועדה את כל השיקולים הרלוונטיים ובין היתר שקלה את דו"ח העו"ס אשר קבעה בהמלצתה שהעותר אינו מודע לבעייתיות בהתנהגותו, הינו ללא תובנה לגבי חומרת מעשיו, אינו לוקח אחריות על מעשיו ושיתוף הפעולה שלו עם גורמי הטיפול הינו מינימלי. העו"ס עוד הוסיפה כי העותר אינו מביע מוטיבציה לזיהוי בעיותיו או לעריכת שינוי בהתנהגותו ולכן גם לא המליצה על שחרורו המוקדם.

בעניין זה טען בא כח העותר שמהאמור בפסק הדין בערעורו של העותר עולה בפירוש כי הוא לוקח אחריות על מעשיו. אלא, שניתן לומר שהשינוי שמבצע העותר בכל הנוגע לעמדתו באשר למעשים שביצע, דווקא מלמד על מסוכנותו. בפני בית משפט השלום כפר העותר וניהל משפט ארוך, בפני ערכאת הערעור, חזר בו העותר מהערעור על הכרעת הדין וקיבל הקלה בעונשו, ולכן גם נכתב כי קיבל אחריות על מעשיו, אך לאחר מכן שוב איננו לוקח אחריות על מעשיו וזאת נוכח דברי העו"ס.

זאת ועוד, גם אנו סבורים, כפי שסברה גם הועדה, כי לא ניתן להקל ראש במעשים שביצע העותר. לא מדובר בעניינים של מה בכך אלא בעבירות הדומות לגניבה ומרמה של הציבור בהיקף רחב ועל פני תקופה ארוכה.

נוכח כל אלה, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת הועדה לפיה העותר לא הרים את הנטל לשכנע כי שחרורו לא עלול לסכן את שלום הציבור, ודי בכך כדי לדחות את העתירה.

כידוע בית המשפט איננו מחליף את שיקול דעת הועדה ולאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"א תמוז תשע"ב, 11/07/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה שרגא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: